הילד עלה בשעה טובה לכיתה א’ וכולם כולל הילד נרגשים מהמעמד. בדרך כלל ילדים יודעים לקרוא עד פסח. אבל, אם אתם מגלים בסביבות חנוכה שילדכם לא יודע לקרוא וגם הכתיבה אינה מניחה את הדעת דעו שיש בעיה. בדרך כלל נוטים ההורים להאשים את המורה, את הצפיפות בכיתות, את הילד שלא מתאמץ והרבה מאוד את עצמם.
אז ראשית לכל, תוציאו קודם כל את המושג “אשמה” מהלקסיקון שלכם. אין אשמים, אבל צריך לפעול ומהר. לא למשוך את הבעיה, קודם כל למען הילד שהוא הסובל העיקרי בסיפור. הביטחון העצמי שלו יורד והמעמד החברתי שלו יכול מאוד להיפגע. אז מה עושים? איך עוזרים לילד? אסור להזניח, הביעה לא תחלוף מעצמה.
ראשית לוקחים אותו לאבחון כדי לדעת ממה בדיוק נובעת הבעיה ואיך אפשר לעזור לו להתגבר על הבעיה. יש אפשרות לעשות אבחון בעמותות השונות או אצל מאבחנת פרטית. הזנחה במציאת עזרה עלולה לגרום לא רק לבעיות רגשיות אלא גם למחלות פיזיות ולהיעדרות מבית הספר, דבר שיגרום רק לפערים גדולים יותר.
השלב השני להתאים לבן או הבת מורה פרטי להוראה מתקנת. מורים פרטיים להוראה לתלמידים עם צרכים מיוחדים מתמחים בתחומים שונים של הפרעות קשב וריכוז דיסלקציה ודיס קלקולציה. לכן חשוב לאבחן מה בדיוק הבעיה של הילד. הדבר החשוב ביותר שנדרש מכם ההורים לא לכעוס! לא על עצמכם לא המורה בבית הספר ובודאי שלא לכעוס על הילד.
שיעור פרטי עם מורה פרטי להוראה מתקנת הוא לא פיתרון קסם.המורה הפרטי לא נמצא יום יום עם הילד. בדרך כלל המאבחן או המאבחנת ממליצים על תרגילים שונים גם בכתיבה וגם בתחום הפיזי. עליכם, ההורים, לתרגל איתו באופן יום יומיומי כדי להטמיע בו הרגלים נכונים. אמנם המורה הפרטי יעשה בימים שבהם הוא נפגש עם הילד גם תרגילי כתיבה וקריאה וגם תרגילים פיזיים כמו מתיחות עם רצועת גומי שמיועדת לחיזוק שרירי כתפיים, ישוחח עם הילד וילמד ממנו על שיפור או קשיים, אבל כל זה לא מספיק ודרושים מאמצים והשקעה גם מצדכם ההורים.